תיקון כתב תביעה במהלך הליך משפטי

תיקון כתב תביעה עקב מותו של המומחה הרפואי שנתן חוות דעת

תיקון כתב תביעה במהלך הליך משפטימטבע הדברים אנו או קרובינו נאלצים להיזקק לטיפול רפואי. אנו יודעים שרמת הרפואה בישראל היא מן הגבוהות בעולם, ובדרך כלל הטיפול הרפואי לו אנו זוכים הוא ברמה טובה ביותר. אבל לצערנו, לא אחת הטיפול לו זכינו היה מתחת לכל ביקורת, לא רק ביחס אלא אף מהות הטיפול, ובעקבותיו נגרמו נזקים גופניים נוספים. עקב כך לא אחת תובע החולה או בני משפחתו את הרופא, את  בית החולים או את  המעסיק בגין רשלנות רפואית. לפי החוק על מנת לתבוע בעניין שברפואה אנו נדרשים לבסס את תביעתנו על חוות דעת רפואית מטעם מומחה. קרה המקרה, ולאחר שהגשנו את כתב תביעתנו המסתמך על חוות דעת מומחה רפואי, המומחה מת כשההליך המשפטי עדיין בעיצומו.

הלכנו למומחה נוסף והוא נתן לנו חוות דעת חדשה. בחוות דעת זו הועלו דברים שלא היו בחוות הדעת הראשונה, ויש בכוחם לבסס באופן רב יותר את תביעתנו. כדי לתקן את כתב התביעה ולהוסיף טיעונים חדשים וחוות דעת חדשה עלינו לבקש רשות מבית המשפט.  האם נוכל לתקן את כתב התביעה עקב מות המומחה הרפואי הראשון ולהגיש כתב תביעה מתוקן שבו  חוות דעת החדשה וטיעונים שכלל לא היו בחוות הדעת הראשונה?

בית משפט השלום בקרית גת אפשר למבקשת לתקן את כתב תביעתה תיקון מהותי תוך העלאת טיעונים חדשים בעקבות חוות דעת חדשה שניתנה לה ע"י מומחה רפואי, וזאת לאחר מותו של המומחה הקודם תוך כדי ההליך המשפטי.

הוגשה תביעה נגד שירותי בריאות כללית

בנובמבר 2007 תבעה המבקשת את שירותי בריאות כללית עקב טיפול רשלני שקיבלה בבי"ח סורוקה שבבעלות שירותי הבריאות. לכתב התביעה צירפה חוות דעת רפואיות של שני מומחים, האחד בתחום המיילדות והשני בתחום הכירורגיה.

תוך כדי ניהול התביעה נפטר המומחה לכירורגיה, והמבקשת פנתה למומחה אחר וקיבלה ממנו חוות דעת חדשה, שלפיה נוכחה לדעת כי היא יכולה להעלות בכתב תביעתה טיעונים חדשים ונוספים. היא ביקשה מבית המשפט רשות לתקן את כתב תביעתה עקב מות המומחה הקודם ולצרף אליו את חוות הדעת של המומחה הכירורגי האחר. היא טענה כי התיקון הוא מהותי וחיוני ביותר לצורך דיון בנושאי המחלוקת שבין הצדדים, וכיוון שההליך נמצא עדיין בשלב תחילי, והמומחים עדיין לא נחקרו על חוות דעתם, לא יגרם כל נזק למשיבה.

למה כל כך התנגדו לתיקון כתב התביעה ?

מנגד המשיבה התנגדה וטענה בין היתר כי התיקון אותה מבקשת התובעת לעשות אינו תיקון, אלא למעשה הוא כתב תביעה חדש שמציג גרסה שאין לה זכר בכתב התביעה הראשון, וזוהי למעשה הרחבת חזית, כלומר אסור למבקשת אחרי הגשת כתב תביעה להעלות טיעונים חדשים שמשנים את פני הדברים.

בנוסף היא טענה כי הבקשה נעשתה שלא בתום לב ותפגע במשיבה.  כמו כן העלתה הנתבעת את טענת השיהוי, כלומר שהמשיבה השתהתה זמן רב, עד הגשת הבקשה, וכי עברו כבר שלוש שנים מאז שהוגש כתב התביעה הראשון, ושנה מאז מותו של המומחה הכירורגי הראשון.

ביהמ"ש נעתר לבקשת התובעת ואפשר לה לתקן תיקון מהותי את כתב תביעתה

ביהמ"ש פעל בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר דין אזרחי, המאפשרת לבעל דין לבקש מבימ"ש לתקן כתב תביעה. ביהמ"ש קבע כי בדרך כלל תהייה היענות מצד ביהמ"ש לבקשת תיקון, והבקשה תידון לאור התנהגותם של הצדדים ולאור השלב בדיון בו הבקשה הובאה לפניו.

כך ביהמ"ש לא ייעתר לבקשה כאשר קבלתה תגרום לקיפוח של הצד שכנגד, או כאשר הבקשה ניתנה תוך איחור ניכר, או כאשר המבקש נהג בחוסר תום לב.

בית המשפט פוסק:

ביהמ"ש קבע כי מאחר שהשלב בדיון הוא התחלתי, למרות שחלפו שלוש שנים מאז הגשת התביעה המקורית עדיין לא נשמעו עדויותיהם של התובעת ושל המומחים, כך שלא תהייה שום כפילות בשמיעת העדויות, ויש לכן מקום להיעתר לבקשת המבקשת.

ביהמ"ש הסביר כי אם התובעת מוכנה להאריך את ההליכים, על אף שבד"כ התובע מבקש זירוזם, כי כך לדעתה עניינה יוצג בדרך הטובה ביותר, יש להיענות לבקשתה. הצורך בתיקון נבע, לא משינוי בגירסתה  של המבקשת, אלא כתוצאה מחוות הדעת השנייה שהוגשה לאחר מותו של המומחה הראשון מטעמה.

כדי להגיע להחלטה בית המשפט ערך איזון בין התועלת והנזק שיהיו לשני הצדדים מהיענות או אי היענות לבקשה. מצד אחד אם הבקשה לתיקון המהותי תידחה, יתכן שלא יהיה ניתן לתקן את הנזק שייגרם למבקשת. לעומת זאת אם הבקשה תיענה, הנזק שיגרם למשיבה יהיה קטן כי היא תוכל להתגונן גם נוכח כתב תביעתה המתוקן, כך שזכויותיה של המשיבה לא יקופחו.

אפילו אם ניתן לראות בכתב התביעה המתוקן הרחבת חזית  הרי לאור כל הנ"ל ולאור האפשרות ללבן את כל השאלות השנויות במחלוקת  החליט ביהמ"ש להיעתר לבקשה, ונתן למשיבה אפשרות  להגיש מטעמה כתב הגנה מתוקן ואף חוות דעת נוספת או משלימה בתחום של הכירורגיה.

ת"א 1281-07 אלמטאלקה נ' שירותי בריאות כללית

כתיבת תגובה