תינוקת נולדה עם תסמונת פייר רובין

תסמונת פיר רוביןכיום עם התקדמות הטכנולוגיה בכלל והטכנולוגיה הרפואית בפרט, ניתן באמצעות בדיקות שונות, שחלקן אינן פולשניות לאתר מומים שונים בעובר כבר בשלבים מוקדמים של ההיריון. קופות החולים מבצעות בדיקות דם ובדיקות הדמיה שונות לנשים בהריון חינם. אך מטבע הדברים עקב עלותן הגבוהה, הבדיקות, הניתנות חינם בסל הבריאות הן חלקיות בלבד, ואשה הרה הרוצה לבצע בדיקות מקיפות יותר יכולה לבצען באופן פרטי. 

נשאלת השאלה האם רופא שלא יידע אישה הרה כי הבדיקה הנעשית במסגרת קופ"ח היא חלקית בלבד, וכי באפשרותה לבצע בדיקות נרחבות יותר באופן פרטי, והאישה לא ערכה בדיקות נוספות ונולד ילד עם מומים, שהיו מתגלים בבדיקות הפרטיות, יהיה הרופא אחראי בעילה של רשלנות רפואית?

האירועים מתקופת האירועים

התובעת רחל (שם בדוי) היתה בהריון, ובמהלכו טופלה אצל רופאי קופת חולים מכבי, ואצלם אף עברה בדיקות אולטרהסאונד וסקירת מערכות. בתחילת שנת 1998 נולדה בתה של התובעת כשהיא סובלת מתסמונת הקרויה פייר רובין, שמתבטאת במספר מומים, ביניהם חך אחורי שסוע, שש אצבעות בגפים, פגמים בלב ובריאות.

ההתמודדות של התבעים מול כתב התביעה

האם ובתה הגישו תביעת רשלנות רפואית כנגד קופ"ח מכבי. לטענתן, בדיקת סקירת המערכות שנערכה בשבוע העשרים ושנים להריונה במכון של מכבי נערכה ברשלנות, ולפיכך לא נתגלו המומים בעובר, ואילו היה מאותר לפחות אחד המומים, הרופאים היו עורכים מיידית בדיקה מקיפה יותר שהיתה מאתרת מומים נוספים, מה שהיה מביא לאבחנה כי העובר סובל מתסמונת פייר רובין.

לטענתן, היתה חובה על הרופא הסוקר להביא לידיעת ההורים שהבדיקה הינה חלקית, ואין בה כדי לאתר מספר מומים נוספים חשובים, וכי כדי לאתרם נדרשת בדיקה מקיפה יותר שנעשית באופן פרטי.

לטענת הנתבעות, לו האם היתה מיודעת על כך היא היתה מבצעת בדיקה זו באופן פרטי, וכשהמומים היו מתגלים היא היתה מפסיקה את הריונה, והיות שהנתבעת נמנעה מלעשות כן היא התרשלה.

לטענתן הנתבעת אף התרשלה באי נטילת האנמנזה מההורים, ולו היו עושים זאת היתה מובאת לידיעתם העובדה כי אף האב סבל מתסמונת זו עת נולד, ועקב כך היו עורכים לאם בדיקות מקיפות מלכתחילה.

מנגד הכחישה הנתבעת כי התרשלה באי איתור המומים, וטענה כי מלכתחילה לא היה ניתן לאתר אותם בבדיקה כפי שהיא נעשית במסגרת קופ"ח.

כן טענה כי המידע שנמסר לאם בעקבות הבדיקה היה ראוי, ובכל מקרה האם ידעה כי ניתן לערוך בדיקות נרחבות באופן פרטי, ולפיכך לא קיים הקשר הסיבתי בין אי מסירתו של המידע אודות הבדיקות הנוספות לבין העובדה שהבדיקה הנרחבת לא נערכה.

הנתבעת אף הוסיפה כי לא היה כל פגם בנטילת האנמנזה היות שהאב עצמו לא היה מודע להיותו לוקה בה בלידתו. כן דחתה את טענת ההורים כי היו מפסיקים את ההיריון לו יודעו על המומים, מאחר שהמומים אינם חמורים עד כדי כך שההורים ירצו להפסיק את ההיריון בגינם, במיוחד לאור העובדה כי התובעת – הילדה עברה ניתוחים כדי לתקן את המומים, ובעקבותיהם תפקודה תקין כמעט לחלוטין, ולמעט ליקוי בשמיעה ובהיגוי אין לה הגבלות.

מה יכריע בית המשפט?

ביהמ"ש קיבל את התביעה בחלקה בהסתמכו על מומחה מטעמו שמינה לאור הפער בין הצדדים.
ביהמ"ש קבע כי לא היתה התרשלות מצד הרופא הסוקר בביצוע סקירת המערכות בשבוע העשרים ואחד- שניים להריון התובעת, והבדיקה נעשתה בהתאם לסטנדרט הנדרש מבדיקה זו.

מלכתחילה בדיקה זו לא היתה אמורה לגלות את המומים שמהם סובלת התובעת. באותה תקופה בה נערכה הבדיקה לא היו הנחיות מחייבות של משרד הבריאות מה אמור להיכלל בבדיקה זו, לפיכך לא ניתן לומר כי הימנעות מהרחבת בדיקה זו היא התרשלות.

הבדיקה שהיתה אמורה לגלות מומים אלה היא בדיקה קודמת לזו שערך רופא מכבי, אותה ערכה התובעת שלא במסגרת קופת חולים, ושאילו היו מתגלים בה תוך כדי ביצועה ממצאים חשודים היו מידית מרחיבים אותה.

עם זאת קבע ביהמ"ש כי הנתבעת התרשלה כלפי התובעת כשהרופא סוקר המערכות במכבי לא יידע את ההורים כי הבדיקה שנערכת במסגרת קופ"ח היא חלקית בלבד, ואינה מאתרת מומים אפשריים נוספים, וכי יש בדיקות נוספות שבכוחן לאתר מומים אלה, אך הן נעשות באופן פרטי.

ביהמ"ש דחה את טענת הנתבעת כי הרופא הסביר לאם אודות חלקיות הבדיקה שערך והאפשרות לבצע בדיקה נוספת באופן פרטי, מאחר שהנתבעת לא הגישה כל מסמך שיאמת את דבריה. נהפוך הוא, הרופא הציג לה מצג כי הבדיקה שנערכה הינה המקיפה ביותר.

ביהמ"ש קבע כי אילו היה הרופא היה מיידע את ההורים אודות חלקיות הבדיקה, התובעת היתה עורכת בדיקה נוספת באופן פרטי, וזאת לאור התנהלות האם בהריון שביצעה בדקדקנות בדיקות שונות, ואילו היתה עורכת אותה, מומי העובר היו מתגלים בה. לפיכך קבע ביהמ"ש כי יש קשר סיבתי בין אי מסירתו של המידע הנ"ל להורים לבין אי עריכתה של הבדיקה הנוספת באופן פרטי.

ביהמ"ש אף קבע כי אילו ההורים היו יודעים על המומים בעת ההיריון האם היתה מעדיפה להפסיק את הריונה. ביהמ"ש אף קיבל את דעת המומחה מטעמו, כי אילו האם היתה פונה לוועדה על מנת להפסיק את הריונה בגין המומים שהיו מתגלים בבדיקה, הועדה היתה נענית לבקשתה. ביהמ"ש פסק לאם פיצוי בגין נזקיה עקב רשלנות הנתבעת בסך של 200,000 ₪.

כתיבת תגובה