רשלנות רפואית בטיפול בשבר

קיבלה טיפול לא מתאים בגין שבר בקרסול

רשלנות רפואית בטיפול בשבררשלנות רפואית –  אישה הגיעה לטיפול בשל שבר בקרסול ובעקבות טיפול רשלני נעשתה נכה בשיעור של 15% – בית המשפט פסק לה פיצוי על הנזק בסך של 175 אלף ₪

חלק בלתי נפרד מניהול הטיפול במטופל או חולה הוא ברישום כל שלב משלבי הטיפול, כדי שניתן יהיה לדעת במדויק מה היה מצבו של המטופל בכל רגע נתון ואיזה סוג של טיפול ניתן לו ועל ידי מי מהצוות הרפואי. שכן, בבוא העת, באם מוגשת תביעת רשלנות רפואית הרי הרישום הזה, המנהלי והסטנדרטי מהווה את אחת הראיות החשובות לעניין האחריות בגין אותה רשלנות ובאם נמצא כי התיעוד לקוי הרי זה כשלעצמו עשוי להוות בסיס לעילה משפטית.

אישה בשנות ה- 50 עוברת ניתוח בעקבות שבר ומסיימת אותו עם נכות- מי אחראי לזה?

יעל (שם בדוי) הגיעה לבית החולים עם ניידת מגן דוד אדום לאחר שנפלה בביתה. בבדיקה שנערכה לה נתברר כי יש לה שבר בקרסול הימני וזה קובע בגבס ויעל שוחררה לביתה למנוחה עם רגל מגובסת ומורמת, אך עם הסרת הגבס נמצא כי יש לה פצע לחץ וזה טופל. מאוחר יותר הוחלט לבצע ניתוח לשחזור וקיבוע פנימי של השברים בקרסול, כאשר גם לאחר הניתוח המשיכה יעל לסבול מכאבים וצליעה ברגל, אך הרופאים הרגיעו אותה כי הכל תקין והל אמור לחלוף.

בשל הרישום הלקוי של הרופאים על מהלך וההליך הרפואי שניתן ליעל היה קושי ממשי לקבלת החלטה באם אכן הניתוח בוצע ברשלנות רפואית או לא כאשר עצם העובדה כי לא נעשה רישום רפואי תקין מטיל דופי ברופאים ובדרך ההתנהלות שלהם.

בתביעת הרשלנות הרפואית שהוגשה כנגד הצוות הרפואי טענה יעל כי הניתוח שבוצע לא התאים למצב הפתולוגי בו הייתה נתונה ועל כן הבחירה בסוג הניתוח שנעשה הייתה רשלנות רפואית כמו גם אי ההתייחסות של הרופאים לתלונות שלה על כאבים לאחר הניתוח.

הנתבעים מצידם טענו כי הטיפול שניתן ליעל היה בהתאם לסטנדרט המקובל, אך בשל העובדה כי הרישום של ההליך הרפואי לא היה תקין כפי שהוזכר לעיל, היה קושי לבחון את טענות הנתבעים. לכן, בית המשפט נטה לקבל את טענות התובעים וקבע כי הייתה במקרה זה רשלנות רפואית ויש לפצות את יעל על הנזק שנגרם לה.

יעל דרשה פיצוי על סך של 758 אלף ₪ והכרה בנכות בשיעור של 20% – מה החליט בית המשפט?

דרישתו של תובע לעניין הפיצוי המגיע לו נבחנת על ידי בית המשפט אשר הוא המכריע בכך. לעתים מקבל הוא את דרישת התובע כפי שהיא ולעתים מפחית את הסכום בהתאם לעובדות ולראיות המובאים בפניו.

במקרה של יעל, בית המשפט קבע כי הנכות שלה תעמוד על שיעור של 15% בלבד והסכים לתת לה פיצוי בגין הנזק שנגרם לה בהתאם לשלושה פרמטרים: פגיעה בכושר ההשתכרות, הוצאות רפואיות ועזרה לזולת בעבר ובעתיד ופיצוי על כאב וסבל.

בית משפט השלום פסק ליעל פיצוי כספי על סל של 175 אלף ₪ וזאת באופן יחסי נמוך בהרבה ממה שיעל דרשה, עם זאת מדובר בערכאה ראשונה בהליך המשפטי ועל כן קיימת ליעל הזכות להגיש ערעור על גובה הפיצוי שניתן במסגרת פסק הדין.

יתכן כי בערעור לערכאה גבוהה יותר יוחלט להעלות את גובה הפיצוי באופן התואם את דרישותיה כפי שנראה לה ראוי וזאת בהתאם לנזק שנגרם לה. לכן אין לראות בזאת החלטה סופית אלא שלב אחד קדימה, שכן ניתן פיצוי כלשהו והתביעה לא נדחתה לחלוטין.

ת"א 1775-06

כתיבת תגובה