ניתוח קוסמטי באוזן שהותיר נזקים הוכר כרשלנות רפואית

נזקים באוזן בעקבות ניתוח פלסטי רשלני"הבל היופי ושקר החן" אמר החכם באדם, שלמה המלך, אבל כנראה שדברים אלה היו יפים לזמנו, אך לא לזמננו. כיום כל מי שחש אי נוחות במראהו החיצוני, והפרוטה מצויה בכיסו או יותר נכון בכיסה, עושה ניתוחים פלסטיים לשיפור המראה. האם במקרה שניתוח פלסטי לא הביא את התוצאות המיוחלות, ולהפך הרע את המראה החיצוני ניתן לראות בכך רשלנות רפואית?

כיצד נגרמו אותם נזקים באוזנה של המטופלת?

מ' החליטה לעשות ניתוחים פלסטיים באפה ובאוזנה השמאלית, ולשם כך פנתה לנתבע שהוא מומחה בכירורגיה פלסטית. בפגישה צילם הרופא את מ', הסביר לה כי הניתוח ייערך בהרדמה כללית, והם סיכמו על המחיר. הרופא הפנה אותה לבצע בדיקות רפואיות, ולאחר מכן מועד הניתוח הכפול בשני האיברים נקבע, ומ' שילמה לרופא עבור הניתוח.

ביום הניתוח הכפול שנערך כעבור שבוע חתמה מ' על טופס הסכמה לניתוח, והרופא הסביר לה על הניתוח. מ' נותחה בשני האיברים ובבדיקה שנערכה למחרת טענה מ' כי היא חשה כאבים עזים באוזנה. הרופא קבע כי באוזנה יש המטומה, ניקז אותה וחבש את אוזנה. לאחר שבוע מלווה בכאבים הגיעה מ' לרופא להוצאת התפרים, והתברר כי באוזנה קטע עור שנמק.

הרופא הסביר למ' כי ניתן להמתין כי הנמק יתרפא מעצמו, ואפשר לבצע ניתוח ע"י השתלת עור מאוזנה. מ' בחרה לעשות את הניתוח, והרופא השתיל לה עור באזור הנגוע. בביקורת שנערכה כעבור שבוע הוסרו התפרים הקודמים, והרופא תפר את תנוך אוזנה. כתוצאה מניתוחים אלה נותרה התובעת עם עיוותים באוזנה ונזק באפה.

המטופלת טענה שלא ידעה כי הולכת להינתח

התובעת תבעה את הרופא ברשלנות רפואית בגין טיפול פלסטי רשלני שגרם לה נזקים באפה ובאוזנה, והותיר בה נכות נפשית. כן טענה כי הניתוח הכפול התבצע ללא שנתנה את הסכמתה מדעת, מאחר שהרופא, לטענתה, לא הציג בפניה את סיכוני הניתוח שעברה באף אחת מפגישותיהם, ולהפך הסביר לה כי הניתוח הכפול קל ופשוט, ולמעשה החתים אותה על הסכמה לניתוח סמוך לניתוח בעודה לחוצה וללא שהיה לה זמן לעיין בו כראוי.

כן טענה כי למעשה הטופס עליו חתמה מביע את הסכמתה לניתוח אף, אך לא לניתוח האוזן, ואילו הסכמתה לניתוח אוזן הוספה בטופס ההסכמה לניתוח האף עי הרופא בדיעבד. בנוסף, לטענתה, ביום הניתוח השני היא כלל לא ידעה כי היא עומדת להינתח וסברה כי מטרת הפגישה היא ביקורת, ולפיכך גם במקרה זה לא היתה הסכמה מדעת. התובעת אף טוענת כי בניתוחים ללא הסכמתה היתה אף תקיפה לפי פקודת הנזיקין.

טענותיו של הנתבע

מנגד טען הרופא כי הוא נתן למ' הסברים מפורטים בע"פ על הניתוח הכפול וסיכוניו החל מפגישתם הראשונה ובמהלך הפגישות הבאות, וציין כי הוא לא נוהג לרשום זאת בגיליון הרפואי בכתב. כן טען כי הוספת המילים ניתוח אוזן בכתב יד נעשו בדיעבד, מאחר שבמועד הניתוח לא היו טפסים בהם מצוין ניתוח אוזן, ולאחר שנוכח כי בטופס הסכמתה היה מצוין רק ניתוח אף הוא הוסיף את המילים ניתוח אוזן, כשלא היה כל ספק כי מ' הביעה את הסכמתה ורצונה בעל פה לניתוח בשני האיברים גם יחד.

התביעה התקבלה, מה יש לבית המשפט לומר על כך?

ביהמ"ש קיבל את תביעתה של מ' בחלקה. הוא קבע כי הניתוחים נעשו ללא הסכמתה מדעת של מ'. הרופא פעל בניגוד לחוק זכויות החולה לפיו, חובה להסביר לחולה מוקדם ככל האפשר על הטיפול אותו הוא עתיד לעבור כולל סיכוניו וסיכויי הצלחתו, ובניתוח אף חובה לתת הסברים בכתב. הרופא התרשל כשנמנע מלתת הסברים מפורטים במועד, גם לפני הניתוח הראשון מתוך רצון לשכנע את מ' לעברו וגם לפני הניתוח המתקן אותו רצה הרופא לבצע במהירות כדי לתקן את תוצאותיו הגרועות של הניתוח הראשון. יש אף פגם בכך שהרופא נתן למ' את הטפסים המסבירים את הניתוח הכפול וסיכוניו רק סמוך לניתוח כשלא היתה במצב של שקול דעת, כיוון שניתוח זה אינו דחוף אלא מבחירה.

התרשלותו באה לידי ביטוי גם כשלא החתים את מ' על טופס הסכמה לניתוח אוזן, אלא רק על טופס הסכמה לניתוח אף, אך ביהמ"ש לא ראה בכך זיוף לאור העובדה שמ' רצתה בניתוח שני האיברים, חתמה על אותו טופס פעמיים, וכן לאור היעדר כוונת מרמה מצד הרופא.

עם זאת דחה ביהמ"ש את טענתה של מ' בגין תקיפה בהתנהלותו זאת של הרופא כי הניתוח לא בוצע בעל כורחה של התובעת.

פסק הדין

ביהמ"ש קבע כי היתה רשלנות רפואית מצד הרופא בניתוח האוזן עצמו ובטיפול אחריו, והתנהגותו חרגה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת. למרות הכאבים שחשה התובעת לאחר הניתוח, ולמרות שידע שיש לנקז את ההמטומה סמוך לניתוח ועל אף תלונותיה של מ', הרופא לא עקב באופן רצוף יומיומי אחר ההמטומה. בנוסף לכך החבישה לאחר הניתוח היתה מדי לוחצת, ואף אותה הרופא לא בדק במשך ימים אחדים, וכל אלו גרמו לנזק.

עם זאת ביהמ"ש דחה את הטענה בדבר רשלנות בטיפול באף וקבע שתוצאות הניתוח באף סבירות למרות שאינן אופטימליות. נזקה של מ', החסימה הנשימתית, אינו קבוע כל העת, ולפי דברי המומחים זוהי תוצאה שכיחה בניתוח מעין זה. אף אם היתה טעות בשקול דעתו של המנתח שכרת סחוס באף יתר על המידה אין לראות בה רשלנות.

ביהמ"ש קבע לתובעת פיצוי של 242,000 ₪ בגין נזקיה.

תא (ת"א) 122699/00 ג.מ נ' ד"ר ליפין יצחק

כתיבת תגובה