מורה למחול נפגע בתאונת דרכים ולא יכלה לחזור ללמד

תאונת דרכים פגעה בתפקוד העבודהמורה למחול ולשחייה, נפגעה מרכב שלא ציית לתמרור עצור ונפגעה בחלקי גופה, בעיקר באזור הצוואר, הגב והכתפיים, כאשר חצי שנה לאחר התאונה החלה לסבול מכאבים בברך השמאלית אשר מנעו ממנה להמשיך לרקוד וללמד כפי שיכלה קודם התאונה, חברת הביטוח לא הסכימה על גובה הנכות הרפואית והתפקודית ועל אומדן הנזק והעניין הועבר לדיון בבית משפט השלום, שם לאחר דיון ועדות המומחה הרפואי, נקבע כי אמנם המורה חזרה לעבודתה אך אינה יכולה לתפקד באופן מלא ולכן יש קשר בין הנזק בברכיים לתאונה וחברת הביטוח תשלם לה פיצוי בסך של למעלה ממאה אלף ₪!

מורה למחול נפגעה ברגליה בתאונת דרכים וחזרה באופן חלקי לעבודתה

פגיעות גופניות מסוימות המתרחשות כתוצאה מתאונת דרכים או תאונת עבודה עשויות למנוע מהאדם שנפגע לחזור לעבוד באותו מקום עבודה לתמיד או רק לתקופה מסוימת, כאשר במידה והחזרה לתפקוד הרגיל הינה מהירה יותר ויכולת השיקום, הפיצוי הכספי יהיה לרוב בהתאם, אך כל מקרה ונסיבותיו ולכן יש תמיד לפנות ליעוץ מקצועי ולא להסיק מסקנות ממקרה דומה שאירע לאדם אחר הן לגבי גובה הפיצוי והן לגבי סיכויי הצלחת התביעה.

האם תקבל פיצוי כספי למרות שחזרה לעבודה לאחר תקופה קצרה ?

יעל (שם בדוי) עבדה כמורה למחול ושחיה לפרנסתה, כאשר באחת מנסיעותיה הפרטיות, בעת שהגיעה לצומת בכביש, אחד הרכבים שלא עמד כנדרש על פי חוק בתמרור אדום, פגע ברכבה בעוצמה חזקה ויעל נפגעה מכך, בכל חלקי הגוף ובעיקר באזורי הרגליים, הגב הכתפיים והצוואר.

יעל הובהלה לבית החולים לשם קבלת טיפול מתאים, שם נמצא כי נפגעה באזור הצוואר ובית החזה, והיא שוחררה עוד באותו יום לביתה תוך כדי הוראה להמשך מעקב והפניה לטיפולי פיזיותרפיה, כאשר חצי שנה לאחר התאונה החלה יעל לסבול מבעיות וכאבים בברך הימנית, אשר הפכו פגמו ביכולתה להמשיך לרקוד והיא נאלצה לעבור ללימוד ריקוד תוך כדי ישיבה בלבד, שכן לא היה ביכולתה לעמוד על הרגל השמאלית או לעשות שימוש בכף הרגל באופן הנדרש במהלך ריקוד.

חברת הביטוח טוענת כי המורה חזרה לתפקוד מלא, ומנגד טוענת יעל כי היא עובדת כמחצית ממה שעבדה קודם התאונה

בפניה לחברת הביטוח לקבלת פיצוי, לא הייתה מחלוקת לעניין החבות אלא בנוגע לנכות הרפואית והתפקודית כמו גם לגבי גובה הפיצוי שמגיע לה בעקבות הנזק שנגרם לגופה בתאונה.

הוגשה תביעה לבית משפט השלום, כאשר במהלכה, קבע מומחה רפואי כי התלונות בגין הבעיות בברך השמאלית החלו בחלוף זמן רב מעת קרות התאונה, ולכן יש קושי רב לייחס אותם לתאונה עצמה, שכן במועד הפניה לחדר המיון לא התגלה שום ממצא המעיד כי יש פגיעה כלשהי בברך השמאלית אך מצד שני לא עלתה כל אפשרות מתוך הבדיקות שנערכו, כי ליעל היה עבר כלשהו של בעיות בברכיים ולכן לא ניתן היה להתעלם מעניין זה.

בית המשפט לאחר ששמע את דברי המומחה הרפואי ואת חקירתו קבע כי הנכות הרפואית צריכה לעמוד על שיעור של 10% וזאת בניגוד לנכות שנקבעה על ידי הביטוח הלאומי בגובה של 2% בלבד כמו גם בנוגע לנעות התפקודית.

מה יפסוק בית המשפט?

יעל העידה בפני בית המשפט כי בעקבות התאונה היא הורידה באופן דרסטי את השיעורים שהיא מעבירה ואת תוכנם שכן אינה יכולה להדגים לתלמידים קפיצות או תנועות אחרות הדורשות לכופף את הרגל ובנוסף, קודם לתאונה עבדה בתפקיד מדריכת שחייה ואף שבה לעסוק בזה לאחר התאונה שכן, המים אינם יוצרים עומס על הרגליים כמו במחול, אך עדיין היא צריכה לשבת לעתים קרובות יותר.

בית המשפט קובע אם כן, כי אכן יעל חזרה לעבוד במסגרות בהן עבדה קודם לתאונה, אך לא באותה מידה כמו לפני שאירעה התאונה ויש השפעה כלשהי על התפקוד הרגיל ולכן, אי אפשר לומר בצורה חד משמעית כי הנזק שנגרם לה לרגליים לא קשור לתאונה עצמה ולכן פוסק בית המשפט כי יעל תקבל מחברת הביטוח פיצוי כספי בסך של למעלה ממאה אלף ₪.

ת"א (תל-אביב-יפו) 34316-08

כתיבת תגובה