לא כל סיבוך במהלך בדיקה רפואית מהווה רשלנות רפואית

רשלנות רפואית בבדיקת קולונוסקופיהקולונוסקופיה הינה בדיקה רפואית מסוג בדיקות אנדוסקופיות, שבמהלכה נבדקת מערכת העיכול התחתונה, ובמיוחד המעי הגס ע"י צינור גמיש מפלסטיק שבקצהו מותקנת מצלמת זעירה. מטרת הבדיקה הינה גילוי פוליפים והסרתם מדופן המעי, כאשר הפוליפים עשויים להיות טרום סרטניים וסרטניים. הבדיקה מומלצת לאנשים שאינם באוכלוסיית הסיכון פעם בעשר שנים מגיל 50 ומעלה. ניקוב המעי במהלך הבדיקה מהווה סיבוך ידוע ומוכר ברפואה, והגם ששכיחותו נמוכה. ישנם מקרים בהם ללא טיפול מהיר הנקב עלול להוביל לאלח דם ולמוות. נשאלת השאלה האם מקרה של היווצרות נקב במעי במהלך בדיקת הקולונוסקופיה מהווה הדבר בהכרח רשלנות רפואית.

למה בית המשפט דחה את התביעה ?

בית המשפט דחה את מרבית תביעתו של אדם אשר סבל מנקב במעי עקב ניתוח קולונוסקופיה וציין כי לא כל סיבוך בהליך רפואי מעיד על התרשלות. כן קבע ביהמ"ש כי לא בכל מקרה בו לא ניתנה הסכמה מדעת לביצוע הליך רפואי יהיו הרופאים אחראים בעוולת הרשלנות הרפואית, אם כי יכולים להיות אחראיים בפגיעה באוטונומיה.

מעשה באדם בשם אורן מרדכי, אשר רופא קופת חולים מכבי הפנה אותו לבדיקת קולונוסקופיה עקב עקבות דם שנתגלו בצואה. לדבריו, הרופא ואלו שסייעו לו גרמו בבדיקה לנקב ופציעה במעי ע"י מכשיר הקולונוסקופיה, והוא הועבר בדחיפות לבית החולים סורוקה לצורך אשפוז ובדיקות. בעקבות הנקב במעי ובדיקות בבטן שכללו פתיחתה החל מר אורן לסבול מהידבקויות של המעי, המלוות בהפרעות פעולת המעיים, יציאות לא סדירות וכאבי בבטן המלווים בעוויתות. כמו כן בטנו נעשתה נפוחה, מה שהסב לו סבל, ואף סבל מצלקות וסדקים חמורים שנוצרו בצלקות אלה.

הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית

מר אורן הגישי תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית לבית משפט השלום בירושלים כנגד הרופא שביצע את הבדיקה וכנגד המוסד בו עבד וכן כנגד קופת חולים מכבי אשר רופא מרופאיה הפנה אותו לבדיקה. התובע טען כי עקב התרשלות בביצוע הבדיקה נגרם לו נקב במעי ובעקבותיו הסיבוכים המתוארים. לשיטתו, במצב בו הוא לא היה שייך לקבוצת סיכון מוגבר לקרות נקב במעי, והסיכון לפגיעה כזו היה נמוך ביותר, המסקנה הבלתי נמנעת היא שהייתה התרשלות בביצוע הבדיקה. לביסוס טענותיו צרף חוות דעת מומחה, אשר טען כי הנקב במעי נגרם ישירות ע"י החדרת מכשיר הקולונוסקופיה במהלך הבדיקה, וכי התובע נותר עם נכות צמיתה.

עוד טען התובע כי הרופאים התרשלו בכך שלא קיבלו את הסכמתו מדעת לביצוע הבדיקה ולא הוסברו לו הסיכונים והסיבוכים הטמונים בה, ובפרט האפשרות לנקב ופציעה של המעי. לדבריו, לאור היותה של הבדיקה הליך כירורגי פולשני הסכמתו הייתה אמורה להינתן בכתב. נוסף על כך בהיעדר הסכמתו מדעת הנתבעים אף פגעו באוטונומיה שלו.

הנתבעים הכחישו את המיוחס להם וטענו כי הטיפול שהוענק לתובע היה ללא רבב ולפי הסטנדרטים המקובלים. הרופא קיבל את הסכמתו של התובע, הסביר לו את הסיכונים הטמונים בבדיקה ואף זיהה כבר בשלב מוקדם כי המעי נוקב והעביר את התובע מיידית לבית החולים. כן ציינו כי נזקיו של התובע נובעים ממחלות קודמות שאינן קשורות לבדיקת הקולונוסקופיה, לכן אין קשר בין הבדיקה לנזק הנטען. כן הוסיפו כי תמיד בכל הליך רפואי קיימת הסתברות מסויימת לסיבוך ולנזק, אשר התממש במקרה דנן.

טענותיו ודבריו של בית המשפט לפני פסק הדין

בית משפט השלום בירושלים דחה את רובה של התביעה וקבע כי לא הייתה כאן רשלנות רפואית. הגם כי ברור כי ניקוב המעי נגרם במהלך הבדיקה הקולונוסקופית שהתבצעה, הרי שמדובר בסיכון טבעי שטמון בכל בדיקה רפואית. מחוות הדעת שצירפו הנתבעים ניתן להסיק כי ההליכים שבוצעו במהלך בדיקת הקולונוסקופיה תאמו את הסטנדרטים המקובלים של הרופא הסביר. למעלה מכך, מחוות הדעת עולה כי הרופא שביצע את הבדיקה נהג בזהירות ובמקצועיות עת איבחן במהירות את הנקב, הפסיק מיד את ביצוע הבדיקה והפנה את התובע לבית החולים. אבחון מוקדם ומהיר של ניקוב המעי וטיפול בהתאם משפרים עד מאוד את סיכוי הריפוי ומונעים בדרך כלל סיבוך עקב דליפת התוכן של המעי לתוך החלל הבטני.

עם זאת קבע בית המשפט כי הנתבעים אכן התרשלו באופן מסירת המידע הנוגע לניתוח לתובע ובדרך בה הושגה הסכמתו לביצוע הניתוח, שכן אין מחלוקת כי במקרה דנן לא חתם התובע על טופס הסכמה, שלפי הנהוג חותמים עליו לאחר קבלת הסברים על מהות הניתוח ועל הסיכונים שבו. העדר החתימה מעורר ספק של ממש בנוגע לשאלה האם אכן קיבל התובע עובר לביצוע הבדיקה הקולונוסקופית, את מלוא ההסברים שנדרשו, והאם אכן הסכמתו הייתה הסכמה מדעת. אך כדי לקבוע כי הייתה עוולת רשלנות רפואית אין די בקיומה של התרשלות, אלא נדרש קיום קשר סיבתי בינה לבין הנזק שנגרם.

פסק דינו של בית המשפט

במקרה דנן קבע ביהמ"ש כי סביר בהחלט להניח כי התובע היה בוחר לבצע את הבדיקה בכל מקרה ולא מסרב לעוברה, גם לו ניתנו לו הסברים על אודות הסיכונים שבה, שכן הבדיקה הינה מומלצת כדבר שבשגרה לכל אדם מגיל 50 ומעלה, והתובע ספציפית אף סבל מליקויים הקשורים במערכת העיכול ודמם, שעלול להיות סימן ראשון לסרטן המעי הגס, כאשר גילוי מקדים באמצעות בדיקה קולונוסקופית משפר מאוד את סיכויי הישרדות. לכן לא הייתה רשלנות רפואית באופן מסירת המידע הנוגע לניתוח.

לאור האמור לעיל קיבל ביהמ"ש אך ורק את טענתו של התובע בדבר הפגיעה באוטונומיה שלו משבוצעה הבדיקה ללא הסכמה מדעת .

ת"א 5539-06 מרדכי נ' ד"ר וייסברג ואח'.
ניתן ביום 7.12.11

כתיבת תגובה