הרופאה לא אבחנה בזמן את היפרדות הרשתית

רשלנות רפואית באבחון הפרדת רשתיתבתביעות רשלנות רפואית הרופא נבחן בהתנהגותו ובהתנהלותו בהתאם לסטנדרט הרפואי הסביר, לפיו על הרופא לבצע את הבדיקות הדרושות והנחוצות כדי לאבחן את מצבו את המטופל בצורה הטובה ביותר ולמנוע התפתחות של נזקים בלתי הפיכים במצב המטופל רק בשל אי התייחסות הרופא לתלונות ועל שינוים במצבו הבריאותי של המטופל, שכן אם בית המשפט מגיע למסקנה כי הרופא לא פעל לפי הסטנדרט הרפואי הסביר, הוא עלול להימצא אחראי בגין רשלנות רפואית כפי שאירע במקרה זה.

כיצד יתכן כי למרות שהמטופל מגיע למספר ביקורים אצל הרופאה היא לא מזהה את היפרדות הרשתית של העין

טל (שם בדוי) החל לסבול מכאבים בעינו השמאלית ופנה בשל כך לרופאת העיניים של קופת החולים, הרופאה ביצעה בדיקה של העיניים והעלתה כי טל סובל מדלקת לחמית חריפה וליקוי בראיה. ניתן טיפול תרופתי לדלקת והזמנה להמשך מעקב בעוד כשבועיים.

כעבור שבועיים הגיע טל שוב לבדיקה אצל רופאת העיניים והפעם התלונן בפניה על כתמים וירידה באיכות הראיה בחלקו העליון של שדה הראיה, הרופאה בדקה את העיניים וקבעה כי הדלקת החריפה עברה וביצעה בדיקת לחץ תוך עיני שהייתה תקינה לחלוטין, אך אובחן קטרקט בעין השמאלית.

יומיים לאחר ביקור זה, חזר טל למרפאת קופת החולים והתלונן כי הוא סובל מכתמים, צלליות ואובדן ראיה לסירוגין בעין השמאלית. טל ביקש שרופא אחר יבדוק אותו, אך המרפאה לא הסכימה לכך והוא הועבר לבדיקה אצל אותה רופאת עיניים רק כעבור שבוע.

בביקור שנקבע לו אצל רופאת העיניים הוא התלונן בפניה, שיש לו ירידה בראיה בעין השמאלית והרופאה אבחנה כי הקטרקט במצב מתקדם והחליטה להפנות אותו לעבור ניתוח קטרקט בבית החולים.
הניתוח נקבע רק לחודשיים מאוחר יותר כאשר בזמן הזה, טל ביקש שוב להיבדק על ידי רופא עיניים אחר, אך קופת החולים לא קיבלה את הבקשה והוא נאלץ להמתין עד למועד הניתוח. טרם הניתוח נערכה בדיקה בבית החולים ובה אובחן כי קיימת היפרדות רשתית בעין השמאלית וחורים ברשתית בעין הימנית. בוצע ניתוח לשם הצמדת הרשתית בעין השמאלית אך הראיה לא שבה להיות תקינה ובעין שמאל אבדה הראיה כמעט לחלוטין.

טל החליט להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית – האם ניתן היה לאבחן את היפרדות הרשתית בשלב מוקדם יותר?

התובע טל טען בפני בית המשפט כי ניתן היה לאבחן את היפרדות הרשתית בשלב מוקדם יותר ולמזער את הנזק באופן משמעותי, חוות הדעת הרפואית של מומחה מטעמו, למחלות עיניים ומנהל לשעבר של מחלקת עיניים בבית החולים קבעה כי כבר בביקור השני בו התלונן טל על כתם שחור בחלק העליון של שדה הראיה, היה צריך להתעורר חשד אצל הרופאה כי המדובר במחלה ברשתית או לפחות בביקור השלישי ולא ברור מדוע למרות התלונות שהועלו על התדרדרות בראיה בעין השמאלית הוא לא אובחן כסובל מבעיה ברשתית.

לדעת המומחה הרפואי האבחון המאוחר ההיפרדות הרשתית (כחודשיים) החמיר את מצב העין באופן משמעותי וגרם לפגיעה חמורה בראיה ולו הייתה הרופאה מאבחנת זאת קודם לכן, היה ניתן למנוע את היפרדות הרשתית באמצעות טיפול בלייזר או ניתוח פשוט וקטן יותר מכפי שבוצע.

מה יקבע בית המשפט ?

מנגד נטען על ידי הנתבעים באמצעות חוות דעת המומחה הרפואי כי האבחנה של הרופאה הייתה תקינה לחלוטין וכי במועד שבו נבדק הוא סבל מדלקת חריפה וקיבל טיפול בהתאם לכך. בבדיקה השנייה אובחנה בעיית הקטרקט ולא נמצאה היפרדות ברשתית כי לא הייתה כזאת עד לביקור השלישי והאחרון וזאת משום שהיפרדות ברשתית מתרחשת באופן פתאומי בדרך כלל ולכן ההיפרדות לא אירעה קודם לכן ולא ניתן היה לאבחנה.

בשל הפער בין חוות הדעת הרפואיות של הצדדים מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט אשר קבע כי הרופאה לא נהגה ברשלנות רפואית בבדיקות שביצעה בתובע טל וכי לא ניתן היה לאבחן את היפרדות הרשתית במועד הביקורים שנערכו אצל הרופאה.

דבריו ומילתו האחרונה של בית המשפט

בית המשפט התייחס לחוות דעת המומחים הרפואיים ועדויות הצדדים וקבע כי הרישום הרפואי של רופאת העיניים היה לקוי ביותר וזה כשלעצמו פוגם במהימנותה ומעביר אליה את נטל ההוכחה. שכן היו סתירות רבות בין הרשומות הרפואיות. בית המשפט מגיע למסקנה לפי כל חוות הדעת של המומחים הרפואיים כי בביקור השלישי והאחרון אצל רופאת העיניים היה עליה לבצע בדיקת רשתית וניתן לומר כי אי ביצוע הבדיקה הינה סטייה מהסטנדרט הרפואי הסביר ומכיוון שנטל ההוכחה הועבר לידי הרופאה והיא כשלה בו, הרי קובע בית המשפט כי רופאת העיניים התרשלה בבדיקה שנערכה לטל התובע.

לדעת בית המשפט, הרופאה אבחנה את הבעיה בירידת הראיה בעין כקטרקט ולא ניסתה לבדוק אם ישנן אופציות אחרות שיכולות להסביר את הירידה הפתאומית בראיה בעין. לפיכך פסק בית המשפט כי הייתה רשלנות רפואית מצד הנתבעים אשר בעקבותיה נגרם לעיניו של טל התובע נזק בלתי הפיך ועל כן, עליהן לשאת באחריות לנזק לפצותו בסכום כספי של כ – 80,000 ₪.

תא (ת"א) 51694/04

כתיבת תגובה