העובד הרים משא בעל משקל כבד ביותר ונפגע בברך – הוגשה תביעה

תאונת עבודה עקב הרמת משקל כבדפועל בניין באתר לפינוי פסולת הרים בלוקים במשקל של 40 ק"ג ומעלה ונפגע בברכו באופן קשה ביותר, הביטוח הלאומי סירב להכיר באירוע כתאונת עבודה ועל כן הוגשה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה כאשר הביטוח הלאומי מתכחש למקרה שאירע ומצהיר כי אין קשר בין הנזק למה שאירע בעבודה. בית הדין האזורי לעבודה בהסתמך על חוות דעת המומחה קבע כי מדובר בתאונת עבודה ויש קשר סיבתי בין הפציעה לפעולה שבוצעה במסגרת העבודה ולכן על הביטוח הלאומי לשלם לעובד את הפיצוי בגין הנזק שנגרם לו כמו גם על כל התקופה בה החל להיות בלתי כשיר לתפקוד בעבודה או בפעילות היומיומית.

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי מדובר בתאונת עבודה ועליו לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לו!

במקרים רבים בהם העובד נפגע במהלך עבודתו הביטוח הלאומי מסרב לראות במקרה כתאונת עבודה, וזאת אור לנתוני התרחשות האירוע אשר הוביל לפגיעה. לשם כך, בית הדין האזורי בוחן את העובדות והראיות ומנסה לבדוק באם ניתן לראות קשר סיבתי בין הפגיעה הגופנית של העובד לבין המקרה עצמו.

האם ניתן לומר שזו תאונת עבודה?

שוקי (שם בדוי ) עבד בפועל בניין בפינוי פסולת כבדה של קרשים וברזלים כאשר לפתע החל לחוש כאבים בברך הימנית אך חשב כי הכאב יעבור מעצמו ולא הלך לטיפול כלשהו, כעבור כמה ימים חזר לעבוד באתר הפסולת אך הפעם תוך כדי העמסת הבלוקים שוקי הרגיש כאב חזק ביותר בברך ולא הצליח לזוז ממקומו, הפסיק את העבודה ונסע הביתה אך עם זאת החל לקבל טיפול רפואי אלטרנטיבי במשך כמה ימים.

האבחנה הרפואית הייתה כי יש לשוקי קרע במקום הפגיעה בברך אשר מונע ממנו המשך תפקוד רגיל ותקין הן ביומיום והן במהלך עבודתו.
הוגשה למוסד לביטוח הלאומי תביעה לקבלת פיצוי בגין הנזק בטענה כי מדובר בתאונת עבודה אך הביטוח הלאומי לא קיבל את הבקשה ועל כן שוקי עתר לבית הדין האזורי לעבודה שלפיה תוכר פציעתו כתאונת עבודה.

הביטוח הלאומי הסביר את סירובו למתן הפיצוי בכך שלא הוכח על ידי שוקי כי אירע לו המקרה המדובר כמו גם לא הוכח קשר סיבתי בין הפגיעה בברך הימנית לבין אותו מקרה של הרמת הבלוקים תוך כדי העבודה.

נקלעתם לתאונת עבודה ? אנחנו נדאג לסוגיה !

כיצד יקבל בית הדין האזורי לעבודה את החלטתו?

מונה מומחה מטעם בית הדין האזורי לעבודה אשר תפקידו היה לבדוק האם מחלות מהן סבל שוקי קודם המקרה הן אלו שתרמו לפגיעה ולא הרמת המשא הכבד וזה קבע כי ניתן לומר כי ישנו קשר סיבתי בין הפגיעה והנזק שממנו סובל שוקי לבין המקרה שאירע בעבודה.

בהתאם לכך, פסק בית הדין האזורי לעבודה כי כל אשר קרה במסגרת העבודה נכנס תחת ההגדרה של תאונת עבודה ועל הביטוח הלאומי לשלם לשוקי את הפיצוי על פי חוק ובנוסף לזאת יש לתת לו דמי פגיעה בשל התקופה שבה החל להיות בלתי כשיר בתפקודו.

נראה אם כן, כי בית הדין האזורי לעבודה קיבל את החלטתו בעיקר בהסתמך על חוות דעת המומחה הרפואי תוך קבלת תמיכה לכך מעדויות התובע שוקי באשר לנסיבות בהן אירעה הפגיעה הגופנית.
במסגרת תביעות הנערכות בבית הדין האזורי לעבודה קיימת זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, כך במידה ואחד הצדדים אינו מסכים את החלטת בית הדין, עומדת לו האפשרות לשנות

את המציאות המשפטית ובה יוכל לנסות ולשכנע את בית הדין בצדקת דרכו, כאשר חשוב לדעת כי צריך להגיע לבית הדין בערכאה הגבוהה יותר מוכנים לקראת המשפט, ולהביא סימוכין לכך שטעה בית הדין האזורי בהחלטתו, שכן בכל ערעור קיים גם סיכון מסוים שבית הדין יחליט לשנות את פסיקת בית הדין הקודם ולכן מדובר בהליך שיש להיערך אליו באופן הטוב ביותר.

שוקי במקרה זה יעדיף כמובן להשאיר את החלטת בית הדין האזורי על כנה, אך נראה כי הביטוח הלאומי אשר פסק הדין נקבע שלא לטובתו ישקול להגיש ערעור שכן, מדובר במקרה שהיה קושי מסוים להוכיח את הקשר בין הנזק שאירע למקרה עצמו.

ב"ל 56773-11-11

כתיבת תגובה